"סוד החולשה"

האגדה מספרת על נזיר זקן וחכם שחי בכפר קטן בהודו ותושבי הכפר כיבדו את דעתו ופנו אליו רבות כדי שישיא  עצה חכמה ויסיע להם לפתור את הבעיות שלהם.

באחת הפעמים הגיעו זוג הורים עם בנם בן העשר,  וביקשו מהנזיר שיעזור להם לגמול את בנם מאהבתו לממתקים.. . .מכיוון שהם מזיקים לשיניו ולבריאותו. הם סיפרו לו שכבר עשו הכל – הסבירו התווכחו, כעסו  והענישו – אבל כלום לא עזר.

הנזיר הקשיב, שתק לרגע ואז ביקש מהמשפחה לחזור אליו  בעוד שבועיים .

אב המשפחה הופתע מאוד מתגובתו של הנזיר, הוא מעולם לא דחה אותם ומעולם לא סירב לעזור, אך מכיוון שהוא רכש כבוד רב לנזיר החכם- הוא ציית ומשפחתו עזבה את בית הנזיר.

כשחזרו אל הנזיר לאחר שבועיים, הוא הושיב את בני המשפחה מולו וביקש להמשיך את השיחה.

עצר האב ושאל אותו מדוע שלחת  אותנו  לשבועיים.

ענה לו הנזיר " הייתי זקוק לשבועיים האלה מכיוון שגם לי יש "חולשה לממתקים"  ועד שלא פתרתי את הבעיה הזו אצלי – לא הייתי מוכן לטפל בילד שלך".

ענק !!!

מוסר השכל :

הסיפור הזה יכול להצביע על החולשות שיש לכולנו לגבי פיתויים והתאווה למתוק שאנו נתקלים בהם בד"כ. איך מתמודדים איתם? האם באמת יש אפשרות שנגיע למצב שבו נוכל להיות חזקים ובלי למעוד ?

האם יש מצב כי לאורך חודשים ארוכים לא נטעם משהו לנשמה" . . .

הרי אנחנו מוקפים לאורך כל הדרך בפיתויים, אם זה התאווה לאוכל מתוק או לאוכל בכלל.

אפשר לרזות גם בתקופות שבהן יש לנו צורך במתוקים. תהליך הרזיה מאוזן  יכלול  כמות סבירה של מזונות מתוקים (גם דלי שומן)  שאותם הגוף דורש,  בלעדיהם ייתכן שיגיע רגע 'שבירה', שיוביל לייאוש, לתסכול נוסף – ומשם קצרה הדרך לחיפוש אחרי מזונות מתוקים ולצריכה מוגברת של קלוריות.

לכן כדי לתת לעצמו תשובה שתוביל אותנו "לחוף מבטחים" . . .נבין כי אין ל"לוותר " בכלל ממתוקים אלא לצרוך אותם , ליהנות  וכמובן " הכל במידה".